אודות

אודות:

המועצה האזורית עמק חפר הוקמה בשנת 1940 והיא המועצה האזורית הראשונה בישראל. 
המועצה, הממוקמת בחלקו הצפוני של אזור השרון, היא הרשות היחידה בארץ שגבולותיה פרוסים מהקו הירוק עד לחופי הים התיכון. המועצה מהווה מרחב כפרי במרכז הארץ בין מרחבים עירוניים (נתניה וחדרה), ומשתרעת על כ-130,000 דונם. בשטחה קיימים 41 יישובים - 27 מושבים, 8 יישובים קהילתיים ו-6 קיבוצים. 
בעמק חפר מתגוררים כ-43,000 תושבים. במהלך השנים הפך העמק מודל לחיקוי בתחומים רבים, ותושביו מטפחים זהות מקומית וגאוות יחידה – יישובית, קהילתית ואזורית.

                צילום: גיא שמואלי

כתובת בניין המועצה

המועצה האזורית עמק חפר | ליד מדרשת רופין | מיקוד 4025000 | מוקד המועצה 9875*

היסטוריה של התיישבות

עמק חפר נחשב למקום מעבר מרכזי עוד מהעת העתיקה. כבר אז עברו בשטח העמק דרכים בינלאומיות חשובות שקשרו את האזור עם מצרים, סוריה וארם-נהריים. 
קרקעות העמק נגאלו על ידי קרן קיימת לישראל, ומשנות העשרים של המאה שעברה החלה ההתיישבות היהודית בעמק חפר, שנאלצה להתמודד עם איומים שונים - ביצות, מלריה והתנגשויות עם בדואים שחיו באזור, וסירבו לפנותו לאחר שהאדמות נקנו מהם כחוק. 
אט אט החלו המתיישבים היהודיים הראשונים להתגבר על תוואי השטח הקשה שבו היו הישובים מבודדים, ללא דרכי הגישה, תוך כדי שהם מתמודדים עם מחסור באספקת המים הסדירה, במזון ובציוד בסיסי.
לעמק חפר הגיעו מיישבים ממגוון תנועות ויישובים וביניהם תנועת המושבים, האיחוד החקלאי, תנועת הפועל מזרחי, השומר הצעיר והקיבוץ המאוחד. למרות השוני האידאולוגי המהותי בין המיישבים שהגיעו לעמק, הם התאחדו ויצרו עמק אחד מאוחד: עמק חפר אותו אנחנו מכירים היום. 

 

מאפייני ואתגרי המרחב הכפרי

מיקומו הנוח של העמק מאפשר היצע של מקומות עבודה ונגישות למרכזים ארציים – כלכליים ועירוניים - אך גם מעורר בעיה: כל תשתיות המדינה, תעבורתיות ואחרות, עוברות באזור. כל אלה מחייבים את המועצה למצוא את שביל הזהב בין תנופת פיתוח מתבקשת לבין השמירה על הירוק ועל איכות חיים וסביבה.
המועצה מתאפיינת במגוון סוגי התיישבות כפרית, המתפרסים על תוואי שטח גדול, כשלכל יישוב אופי וצרכים שלו. 
שיטת השלטון בעמק חפר, כבמועצות אזוריות אחרות בארץ, הינה דו-רובדית. בשיטה זו מאצילה המועצה האזורית מסמכויותיה לוועד המקומי, כך שלתושבים יכולת להשפיע על התנהלותו של היישוב בו הם מתגוררים ועל אורחות חייהם. על פי רוב, לוועד המקומי יש סמכויות לניהול המוניציפאלי של היישוב (תאורת רחובות, איסוף גזם, גינון ועוד) לצד הניהול הקהילתי (כגון תרבות יישובית ופעילויות מקומיות לנוער ולוותיקים). מחלקות המועצה מהוות גוף ידע מקצועי המכוון את הוועדים המקומיים, ומסייע להם בהוצאה לפועל של הסמכויות ותחומי האחריות של היישוב. לצד זאת, המועצה האזורית הינה בעלת הסמכויות השלטוניות המרכזיות, ובהן: חינוך, רווחה, הנדסה, היסעים, חוגים, ספורט, תרבות ופעילויות אזוריות לכל הגילאים, איכות סביבה, פיקוח ורישוי, פינוי פסולת ועוד.

לצד השמירה על השטחים הפתוחים, פועלת המועצה לקידום פתרונות דיור לבני המקום ולצעירים. 
הרחבות המושבים והקיבוצים והיישוב הקהילתי בת-חפר החזירו ומחזירים בנים לעמק והביאו תושבים חדשים מכל רחבי הארץ. גם אלה הפריחו את היישובים ויצרו חיי קהילה תוססים.

 

הכול מתחיל בחינוך: 

במערכת החינוך האיכותית של עמק חפר רשומים כ-12,000 תלמידות ותלמידים הלומדים ב-81 גני ילדים, ו-16 בתי ספר יסודיים, על יסודיים ובתי ספר לחינוך מיוחד.
מערכת החינוך בעמק מתאפיינת במגוון רחב של תכניות לימודיות, מגוון שיטות הוראה מתקדמות, שימוש במשאבים הרבים הקיימים בעמק לצורכי לימוד כמו ים, חקלאות, מוסדות אקדמיים ומכוני מחקר. תפיסת העולם החינוכית כוללת אירועי סל תרבות, חינוך ערכי ואנושי, עידוד מצוינות וגמישות, ובחירה. 
בעמק חפר אחוזי התנדבות גבוהים מאוד. בני נוער רבים מגיעים אל תנועות הנוער בעמק, ואחוז הצעירים במכינות הצבאיות ובשנות השירות הוא מהגבוהים בישראל. 
צוותי החינוך המעולים דואגים לטפח קשר בין מוסדות החינוך והקהילה ולהתאים לילדים את סגנון הלימוד הייחודי להם, ולא ההפך. בנוסף, במועצה רואים חשיבות רבה בשותפות עם ההורים ובמעורבותם המשמעותית בתהליכים חינוכיים שונים.

 

ריאה ירוקה וחופי הים 

המועצה האזורית עמק חפר מהווה ריאה ירוקה במרחק 30 דקות נסיעה מגוש דן. בפני המועצה עומדים אתגרים של שמירה על המרחב הכפרי, ועל משאבי הטבע בשטחה. 
המועצה מנהלת מאבקים לשמירה על השטחים הפתוחים והמרחבים האקולוגים שנמצאים בשטחה - וזאת עבור רווחתם תושביה ושל כלל תושבי ישראל. 
בין היתר, לשם כך לוקחים בכירי המועצה חלק פעיל בניהול התשתיות האזוריות: ראשת המועצה ד"ר גלית שאול עומדת בראש רשות ניקוז ונחלים שרו, וסגנה חיזקי סיבק בראש מנהלת נחל אלכסנדר.

המועצה נחשבת לאחת הרשויות המובילות בארץ בכל הקשור לאיכות הסביבה. 
בשנת 2018 דורגה במקום הראשון בישראל בכמות מחזור האריזות.

בשטח המועצה חופי ים טבעיים וקסומיםהמתפרשים על פני רצועה של כ-8 ק"מ. 

במועצה שלושה חופים מוכרזים: חוף מכמורת וחוף נעורים המנוהלים על ידי המועצה וחוף בית ינאי המנוהל ע"י רשות שמורות הטבע והגנים. במועצה פועלים כל העת על מנת לטפח את החופים בשטחה, ולתחזק אותם לטובת הציבור הרחב. 
המועצה עומדת בפני אתגר משמעותי - לשמור על החופים בהיעדר משאבים מספיקים מהמדינה עבור תחזוקה ומקורת הכנסה אפשריים.
מוקדי טבע מרכזיים נוספים בעמק, המושכים אליהם מבקרים מכל הארץ,  הם נחל אלכסנדר , אגמון חפר, מצפור מאגר משמר השרון וחוות הנוי.

חקלאות, מסחר, תעשייה:

כהמשך לשמירה על הטבע והשטחים הפתוחים מעודדים במועצה את החקלאות ותעסוקה מותאמת לאזור כמו תיירות ונופש - זאת מבלי שיצטרכו התושבים לנסוע למקומות עבודה מרוחקים. 
עמק חפר ידוע בחקלאות משגשגת. מתקיימים בו 410 משקים חקלאים, המעבדים כ- 92,000 דונם חקלאי. מושב אחיטוב לבדו מייצר למעלה מ- 60% מתצרוכת המלפפונים בישראל, וכמו כן מספק העמק לא פחות מ-80 מיליון ליטר חלב וכ-40 מיליון ביצים למאכל עבור תושבי ישראל. 
סל המזון החקלאי המשובח של עמק חפר כולל גם תנובה אקזוטית של אננס ומורינגה, אבוקדו משובח, משקים אורגנים מהבולטים בישראל, וגם כוורות המייצרות דבש משובח. 
כדי להמשיך לשמור על עמק חקלאי וירוק מושקעים משאבים ניכרים בתחום משק המים: במאגרי מי קולחין, במכוני טיהור, במערכות השקיה של מים מושבים והמשך שיקום נחל אלכסנדר וסביבתו ומניעת זיהומו.

במועצה יש כ-3,000 עסקים, ברובם קטנים ובינוניים, והיא פועלת לעידוד העסקים הקיימים ולהקמת עסקים חדשים בשטחה, על מנת ליצור מקורות תעסוקה מקומיים, לצמצם יוממות וליצור הכנסות עבור הרשות. 

פארק התעשיות עמק חפר

בשטח המועצה נמצא פארק התעשיות עמק חפר המשתרע על שטח של כ-1200 דונם ונמצא בתנופת בנייה ועשייה מתמדת. בפארק פועלים כ-180 בתי עסק וחברות המעסיקים כ-5,000 עובדים ועוד כ-5,000 מבקרים מדי יום.